התמודדות עם מאפייני גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הינה תקופת המעבר מילדות לבגרות, היא תקופה סוערת, מרגשת ומאתגרת עבור לילדנו המתבגרים וגם עבורנו ההורים,  היא אורכת בדרך כלל כמה שנים (משתנה מילד לילד) ומוגדרת כיום מגיל 10 ועד גיל 30 .

בתקופה זו מתמודדים המתבגרים שלנו עם תהליכים משמעותיים שבאים לידי ביטוי בשינויים  רגשיים, פיזיים וקוגניטיביים.

הורים רבים מתוסכלים ושואלים את עצמם לאן נעלמו הילדים החמודים שלנו ואיפה טעינו בדרך?

במקום לשהות בתחושת התסכול, הסתכלו על עצמכם בחמלה והבינו שאתם לא לבד - כל ההורים מתמודדים עם מאפייני גיל ההתבגרות של ילדנו כשם שהורינו התמודדו איתנו.

להלן חלק ממאפייני גיל ההתבגרות

שינויים רגשיים

בגיל ההתבגרות כל התחושות מועצמות, המתבגרים נמצאים בסערת רגשות וחווים תנודות במצב הרוח תחושות של תסכול, עצבים , עצב ושמחה.

שינויים פיזיים

אצל בנות: הופעת הווסת וצמיחת השדיים, אצל בנים:  מתחלף הקול, שיעור בפנים ועוד,  שינויים בקרב שני המינים: כאבי גדילה, פצעי בגרות, עליה בחשק המיני, שינויים הורמונליים ועוד...

התפתחות קוגניטיבית 

בגיל ההתבגרות ישנה התפתחות מואצת בתהליכי החשיבה, צורך הגיבוש דעה אישית (גם אם היא שונה מזו של המשפחה), התפתחות יכולת עיבוד וניתוח מיידעים, התפתחות ניהול משא ומתן ופתרון בעיות.

גיבוש הזהות העצמית

בגיל ההתבגרות נמצאים המתבגרים במאבק עצמי לגיבוש הזהות העצמית שלכם ובודקים מחדש את תחומי עניין שלהם, סדרי עדיפות, ערכים ואמונות.

בתהליך זה הם נעשים ביקורתיים ושיפוטיים וקוראים למעשה תיגר על כל מוסכמות בבית. 

באופן טבעי הם נמצאים בוויכוח ואי הסכמה עם ההורים ובכך מתערערים בדרך כלל מערכות היחסום בין המתבגרים להורים.

שייכות חברתית

אחד התהליכים המשמעותיים המתרחשים בגיל ההתבגרות הוא חיפוש המתבגרים אחר "קבוצת שייכות", הם עושים מאמצים רבים להשתייך לקבוצות שונות ומשתמשים באמצעים שונים: הפצת דעות ועמדות, פרטי לבוש, קבוצות פעילות כגון תנועות נוער, חיבור לסוגי  מוזיקה ועוד...

ההשתייכות חברתית היא חשובה וקריטית להתפתחות המתבגרים , כאשר יש להם קושי בתהליך זה יכולות להופיע תופעות של הסתגרות ואף דיכאון.

המלצות להתמודדות עם מאפייני הגיל :

• ראשית חשוב שההורים ילמדו את מאפייני גיל ההתבגרות

• ההורים צריכים להבין כי על מנת לתקשר עם המתבגרים עליהם לעשות "עדכון גרסה" בגישה שלהם למתבגרים ובדרכי התקשורת, כזו שתואמת יותר את מאפייני הגיל

• על ההורים לדאוג לצרכים הבסיסיים של המתבגרים: שינה, מזון, היגיינה

• חשוב לאפשר למתבגרים את הפרטיות שלהם אך לוודא שהם יודעים שאנחנו ההורים תמיד שם בשבילם כעוגן

• חשוב לקיים עם המתבגרים תקשורת מקרבת – לדבר איתם בשפתם, לאפשר שיח על הפחדים והרגשות שלהם. לאחר מכן לתת את הפרספקטיבה שלנו כהורים לדוגמא: "גם אנו חוששים מהתהליך אבל בטוחים שתצליח, אנחנו כאן בשבילך"

• להימנע מביקורת ושיפוטיות – לעודד שיח והצטרפות אליהם

• המתבגרים זקוקים לנו ההורים כדי לצלוח את התקופה המורכבת בחייהם – מצד אחד לכבד את התהליך שהם עוברים ואת הצורך שלהם בעצמאות, ומצב שני להציב גבולות ברורים התואמים את הגיל

• להבין שיש צורך בהגדרה מחודשת של מערכת היחסים שלכם עם המתבגרים ולעשות זאת  בעזרת שיח על הערכים החשובים לכם, כיבוד המתבגרים ודרכם ושמירה על גבולות ברורים